נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר יפו.
שכונת נווה צדק נחשבת כיום לאחת משכונותיה הראשונות של תל אביב. שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887, 22 שנה לפני ייסוד תל אביב, על ידי משפחות יהודיות שרצו לצאת מיפו הצפופה. שכונת נווה צדק נוסדה על אדמות שנרכשו על ידי אהרון שלוש שכבר התגורר במקום עם משפחתו. שכונת נווה צדק שנבנתה במתכונת שכונות החצר, בנתה חברת "עזרת ישראל" שחילקה את השטח לארבעים חלקות. בתחילת המאה ה-20 שיגשגה השכונה והתגוררו בה סופרים ואנשי רוח רבים ובהם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק (רב העיר והמושבות בשנים 1904-1914), ש"י עגנון (התגורר בשכונה בשנים 1909-1912), ש. בן-ציון, נחום גוטמן (מהילדים הראשונים של השכונה, בנו של ש. בן-ציון), יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. שכונת נווה צדק נבנה גם בית הקולנוע הראשון בארץ ישראל, ראינוע עדן, שהחל לפעול בשנת 1914.
בסוף שנות ה-80, בעקבות העלאת המודעות לשימור, החלו לשפץ בתים ומתחמים בתוך שכונת נווה צדק. האתר הבולט ביותר הוא מרכז סוזן דלל שהיה בתי הספר לבנות ובנים והפך להיות מתחם שכולל את האולם של להקת מחול בת-שבע ומסעדות. אתר נוסף ששוקם הוא "בית הסופרים" שהפך להיות מוזיאון נחום גוטמן.
בעקבות השימור שינתה שכונת נווה צדק את פניה והפכה להיות אזור מגורים פופולרי. בתים רבים שופצו או נבנו מחדש. רחוב שבזי המחבר בין שכונת נווה צדק ושכונת שבזי הפך להיות לרחוב שוקק חיים ובו חנויות של מעצבים, בתי קפה, מסעדות, פאבים ועוד. אפילו הרכבת, שעברה בגבול השכונה עד שנת 1949 צפויה לחזור לתוואי הישן כשתופעל הרכבת התחתית של תל אביב.
משפחת שלוש
משפחתו של אברהם שלוש, יליד אוראן שבאלג'יר, התיישבה ביפו בשנת 1840, בקרב קהילה יהודית קטנה ומצומצמת, אהרון, בנו של אברהם, היה כבן 11 שנים עת הגיע לעיר וקיבל בה חינוך תורני, הוא שלח ידו בצורפות כסף וזהב, ובחלפנות, ליד "כיכר השעון" ביפו פתח אח חנותו, התקין בה מעבדה להתכת כסף וזהב, הוא עמד בקשרי מסחר עם חברות מסחריות בלונדון. יחד עם חיים אמזלג ויוסף ביי מויאל, עסק ברכישת קרקעות מחוץ לתחומי העיר, עליהן הוקמו השכונות: "נוה צדק", "נוה שלום", "מחנה יהודה", "מחנה יוסף" ועוד. א. שלוש רכש את הקרקע לשם התקנת בית קברות יהודי. הלוא הוא בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בת"א. שהעבירו ליד הקהילה היהודית כמתנה.
אהרון שלוש נפטר בשנת 1920 והוא בן 91, בצוואתו ביקש מבניו לסדר "תעודות קניין" (קושאנים) לאנשים שרכשו מידיו מגרשים, ולרשמם בספרי האחוזה, בלי לגבות מהם הוצאות נוספות. ואכן, במאמץ מיוחד הוצאו 740 תעודות לאלה שמגרשיהם לא הועברו עד אז על שמם, והיו וכאים לכך בהתאם לשטרי המכר שנערכו בידי שלוש עצמו, עת חכך אדמותיו מצפון ליפו. בניו של אהרון, אברהם חיים, יוסף אליהו ויעקב שלוש, היו בין מייסדי "אחוזת בית', פיתחו את חרושת הבניין ביפו- ת"א, עסקו כאביהם כגאולת קרקעות, והיו פעילים בחיי הציבור בתל-אביב.
מבנים היסטוריים בשכונת נווה צדק
תאומי שלוש - התאומים רחוב פינס 32 שכונת נווה צדק
הבתים שכונת נווה צדק נבנו ותוכננו יחדיו עבור האחים שלוש בית אחד היה לבן הבכור אברהם והשני למשה בנו של יוסף אליהו שלוש.
בית הספר לבנות - רח' עין יעקב 14 פינת רח' שלוש שכונת שכונת נווה צדק
בית הספר לבנות בשכונת נווה צדק נמצא מול בית הספר לבנים אליאנס ברחוב יחיאלי. בית ספר זה נוסד בשנת 1892 כבית ספר לבנים בחסותו של ארגון יהודי מרוסיה"חובבי ציון" את הבניין הקים יוסף אהרון שלוש. את בית הספר לבנות ניהל משנת 1918 המורה יחיאל יחיאלי, יליד רוסיה, שהיה מראשוני המורים בארץ שלימד את כל חומר הלימוד בעברית. כיום שוכן במבנה מרכז סוזן דלל.
בית ש"י עגנון - רחוב שלוש 35 פינת רוקח 2 שכונת נווה צדק
-
בית ש"י עגנון נמצא ברחוב רוקח 2 פינת רחוב שלוש 35 שכונת נווה צדק זהו בית דו-קומתי בעל רעפים, וכאן התגורר הסופר ש"יעגנון בשנים , 1913- 1909 כאשר שימש כמזכיר בית משפט השלום בתל אביב. בספרו של עגנון "תמול שלשום" מתוארת התקופה שבה התגורר בלב שכונת נווה צדק. בבית זה גר עגנון בין השנים 1909–1912.,יפו ו"נווה צדק"מתוארות בכתביו ביצירות הבאות:"אחות"ו"שבועת אמונים" ו"תמול שלשום"
בית הסופרים - מוזיאון נחום גוטמן רחוב רוקח 21 נווה צדק
בבית זה התגוררו הסופרים יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. לאחר שהיה שנים רבות מט ליפול וכמעט נהרס שוקם הבניין. האגף הדרומי נבנה מחדש והצפוני שופץ. במקום שוכן כיום מוזיאון נחום גוטמן שמזכיר את הבית בסיפוריו.
קולנוע עדן - רחוב פינס פינת לילינבלום שכונת נווה צדק
בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1913 זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל הקולנוע הוקם על ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר ש. בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1975.
גשר שלוש - קצה רחוב שלוש שכונת נווה צדק
גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק ליפו . הוא נבנה מחדש בשנת 1918, לאחר שהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר. אהרון שלוש, בעל האדמות בנווה צדק היה גם אחד מסוכני החברה הצרפתית שבנתה והפעילה את קו הרכבות מיפו לירושלים.
בית אמזלג - רחוב אמזלג 22 שכונת נווה צדק
ביתה של משפחת אמזלג שהיו מאמידי היהודים בארץ. ביתם הוקם בקצה השכונה ובעקבות סלילת הרכבת, נחצה על ידי המסילה.
שכונת נווה צדק היא פנינה אמיתית בתל אביב, לאורך השנים שכונת נווה צדק שמרה על אופייה ויופייה, שכונת נווה צדק חוגגת בימים אלו חגיגות 100 שנה לשכונת נווה צדק.